רע"א 8339/18

תקציר

פסק הדין הנדון הוא ביחס למחלוקת על חוזה חכירה במקרקעין המוחזקים על ידי המבקשים, והליכי הגילוי שבאו בעקבותיו אשר נגררו למעלה משנתיים. המבקשים פינו את הנכס במסגרת הסדר פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט בתביעה שהגישה חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ (ANI) לפינוי. לאחר מכן הגישה ANI תביעה נגדית בגין "דמי שימוש הולמים". המחלוקת העיקרית נסובה סביב גילוי המסמכים, כאשר המבקשים מאשימים את ANI באי ציות להנחיות בית המשפט ובהסתרת מידע רלוונטי. המבקשים ביקשו מסמכים אלה ומענה לשאלון. מנגד, ב-ANI טוענים כי בקשות המבקשים משוללות כל יסוד וניסיון לעכב את התהליך, וכי הם כבר העבירו את כל החומרים הרלוונטיים. בית המשפט המחוזי קיבל חלקית את בקשת המבקשים, ופירט אילו מסמכים על ANI לגלות ועל אילו שאלות עליהם לענות. בית המשפט פסק גם בסוגיית החיסיון, ובחן כל מסמך לגופו. לאחר מכן ערערו המבקשים על החלטה זו, אך פסק הדין דוחה את בקשתם. השופט קבע כי לבית המשפט המחוזי שיקול דעת רחב בעניינים פרוצדורליים מעין אלה ואין להתערב בהחלטתו, במיוחד כאשר הוא עומד בתקנות הרלוונטיות. השופטת הדגישה את הצורך להביא לסיומם של הליכי הגילוי הממושכים, וביקשה לברר את התביעה לגופה. המבקשים חויבו בהוצאות משפט בסך 5,000 ₪.