בש"פ 7537/11

תקציר

המערער במקרה זה הואשם בעבירות חמורות לרבות חטיפה ושוד אלים. בית המשפט המחוזי בחיפה הורה על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. השאלה המרכזית בערעור זה היא האם שגה בית המשפט המחוזי בהחלטתו לעצור את המערער. המערער הסגיר עצמו לאחר שהתחמק מהמשטרה במשך עשרה חודשים. בית המשפט הצדיק את מעצרו על יסוד חומרת האישומים, בריחתו של המערער מן הצדק ועל מסוכנותו כפי שמעידה אופיו האלים של העבירה. ההגנה טענה כי היה על בית המשפט לקבל את המלצת שירות המבחן לשחררו לצורת מעצר חלופית, שכן ניתן לסמוך על המפקחים המוצעים. עם זאת, השופטים שדנו בערעור קיבלו את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, תוך ציון הגורמים המבחינים בין המערער לבין שותפיו ששוחררו בערבות, חוסר המהימנות של המערער ואפשרויות הפיקוח הלקויות הקיימות. עברו של המערער ונסיבות המקרה הצביעו על כך שחלופת מעצר לא תפחית במידה מספקת את הסכנה הנשקפת ממנו לחברה. לפיכך נדחה הערר וצו המעצר המקורי נותר על כנו.