פר"ק 15262-05-11

תקציר

בית המשפט דחה את הבקשה לפירוק החברה מכמה סיבות. ראשית, המבקשים, שהם בעלי מניות, אינם מקיימים את התנאי הקבוע בסעיף 260(א)(1) לפקודה, אך הם רשאים לבקש פירוק שכן הם נופלים תחת הגדרת "משתתף". עם זאת, עילת הפירוק השנייה, המתייחסת לחברות שלא החלו לפעול בתוך שנה מיום ההתאגדות או חדלו מפעילותן במשך שנה, אינה חלה במקרה זה. גם העילה השלישית, חדלות פירעון, אינה מוכחת, וניתן לפרוע את חובות החברה. זאת ועוד, המבקשים אינם יכולים לתבוע פירוק על יסוד העילה הרביעית, שעניינה צדק ויושר, שכן בקשתם סותרת את טענותיהם הקודמות ונעדרת ראיות. החברה אינה חדלת פירעון ללא החוב שבמחלוקת, ובית המשפט מסרב להורות על פירוק על בסיס מחלוקת בתום לב על קיומו של החוב. בנוסף, החברה אינה מועמדת לפירוק לפי סעיף "צדק ויושר", שכן היא תפעולית, אין בה ניהול במרמה ואינה שותפות גרידא. כמו כן, אין ראיות לדרישות בלתי סבירות של פיקוח שיפוטי או לפגיעה בזכויות הקניין של בעלי המניות שלא ניתן לטפל בהן באמצעים דרסטיים פחות. מנגד, הציגו המשיבים טענות בדבר התנהלות מפוקפקת וחוסר תום לב מצד המבקשים, המצדיקות עוד יותר את דחיית הבקשה. יתר על כן, המבקשים לא הוכיחו עניין מיוחד בפירוק, וטענותיהם לחדלות פירעון סותרות את עמדתם בסדר חלוקת הדיבידנד. ככלל, אין עילה משפטית המצדיקה את פירוק החברה, והבקשה נדחית. המבקשים נושאים בשכר טרחת המשיבים ובהוצאותיהם, בסך כולל של 25,000 ₪.