בש"פ 3178/20

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה בקשה לשקול מחדש את גובה הפיקדון הכספי הנדרש לצורך הממת מעצרו של המערער ממאסר לפיקוח אלקטרוני. המערער, הכלוא מאז מרץ 2016 בגין קשירת קשר לביצוע רצח ועבירות נוספות, ביקש להפחית את סכום הפיקדון, העומד כיום על 150,000 שקלים חדשים, בטענה כי הדבר אינו ריאלי בהתחשב במעצרו הממושך, במצבו הבריאותי הרעוע ובמצבו הכלכלי. המשיב, לעומת זאת, הצדיק את הסכום הנוכחי על יסוד רמת הסיכון הגבוהה של המערער וסכנת בריחה. בית המשפט העליון, לאחר ששקל את הערעור ואת טענות הצדדים, קיבל חלקית את הערעור. בית המשפט קבע כי יש להפחית את סכום הפיקדון ל-100,000 ₪, כאשר 80,000 ₪ כתנאי להשגחה אלקטרונית, והיתרה תשולם בתוך 30 יום ממועד ההעברה. בית המשפט ביסס את החלטתו על עקרון המידתיות, משך מעצרו של המערער ואי מציאת נכס לשעבוד. בהגיעו לאיזון זה, שקל בית המשפט גם את ניסיונו של המערער בעבר להתחמק מן הדין ואת חומרת מעשיו המיוחסים לו, וציין כי משפט קרוב. תוצאה זו מאפשרת את העברתה של המערערת לפיקוח אלקטרוני תוך שמירה על הרתעה משמעותית מפני אי ציות.