ער"מ 29374/10

תקציר

המערערת הגישה כנגד המשיב בשנת 1997 תביעה לדמי שימוש במקרקעין, אשר הועברה לבית המשפט המחוזי מרכז בשנת 1999. לאחר מכן תיקנה המערערת את כתב התביעה, והגדילה את הסכום הנתבע. כתוצאה מכך, דרש המשיב אגרת בית משפט מוגדלת, אותה שילם המערער לאחר שערער פעמיים והפסיד בשני הערעורים. לאחר מכן ביקש המערער החזר אגרות בית המשפט, אשר נדחה על ידי כבוד הרשם וכן בערעור על החלטה זו. לאחר מכן הגיש המערער ערעור נוסף, בו טען כי יש לחשב את האגרה על בסיס סכום קצוב לפי תקנה 3(8) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, החלה על תביעות לזכויות במקרקעין או לנטילת זכויות ממשלתיות בהם. עם זאת, המשיב טען כי תקנה 10, הקובעת כי האגרה עומדת על 2.5% מסכום התביעה, חלה. בית המשפט הסכים עם המשיב וציין כי תביעת המערערת היא בעיקרה תביעת נזיקין ואינה נופלת תחת תקנה 3(8). זאת ועוד, נסיבות המקרה היו שונות ממקרה דומה שהובא על ידי המערערת בו הוחלה התקנה. עוד הדגיש בית המשפט כי המערערת נמנעה מלגלות מידע רלוונטי וניסתה להסתמך על פסק דין שניתן לאחרונה בתיק אחר מבלי להציג את ההקשר המלא. בסופו של דבר, הערעור נדחה, והמערער חויב לשלם את שכר טרחת עורך דינו של המשיב.