ת"א 5027-07-24

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת התובעים למתן צו מניעה זמני שיחייב את הנתבעת לפתוח שערים המובילים לאזור דיונות בקיסריה. הבקשה נועדה להקל על הצבת מיכל קלקר במקום ההדגמה. פסק הדין מתבסס על שני שיקולים מרכזיים למתן סעד זמני: סיכויי התביעה ומאזן הנוחות. בית המשפט אמנם מצא כי התביעה מעוררת שאלות חשובות ואינה נטולת שחר, אך הגיע למסקנה כי מאזן הנוחות נוטה מאוד לטובת הנתבע. לגופו של עניין, טען הנאשם – ובית המשפט קיבל אותו – כי פתיחת השערים תפגע בביטחון ובשליטה של הקהילה ותושביו. הדבר גובר על עמדת התובעים, מה גם שהנתבעת אינה אוסרת על קיום הפגנות בתוך היישוב או על הצבת התערוכה באזורים אחרים. בית המשפט הדגיש כי אין מדובר במקרה של מניעת הפגנות אלא במחלוקת על מיקום התערוכה. בנוסף, נקט בית המשפט זהירות במתן צו ביניים המשנה את המצב הקיים, ושמר אמצעים אלה למקרים חריגים. מאחר שהתובעים לא עמדו בנטל ההוכחה המוגבר למאזן הנוחות, ונוכח פוטנציאל הפגיעה בזכויות הנתבע, בקשתם נדחתה. החלטתו האחרונה של השופט ערן זלר בתיק דומה התקבלה אך נחשבה מובחנת, שכן היא התייחסה למתח שבין חופש ההפגנה לבין מטרד לציבור. יתר על כן, בית המשפט עודד את הצדדים לנהל דיאלוג ולמצוא פתרון המקובל על שני הצדדים. החלטה זו התקבלה שלא בנוכחות הצדדים והיא נוגעת לבקשה לצו מניעה זמני בלבד, מבלי לפגוע בהליך העיקרי.