בג"צ 11026/05

תקציר

העותר, תושב ג'נין, נעצר על ידי כוחות הביטחון באוקטובר 2001 ומוחזק במעצר מנהלי מאז ינואר 2002 בטענה שהוא פעיל חמאס המסכן את ביטחון האזור. צו המעצר, שהוארך שוב ושוב, מתבסס על חומר חסוי המצביע על כוונותיו של העותר לבצע פיגוע התאבדות. הארכה האחרונה, נשוא העתירה הנוכחית, הייתה לשלושה חודשים, החל מספטמבר 2005. העותר טוען כי יש לבטל או לקצר את מעצרו, שכן הוא מוחזק במעצר מנהלי מזה ארבע שנים על סמך מידע מודיעיני ישן. המשיבים, לעומת זאת, גורסים כי העותר הוא טרוריסט המהווה איום משמעותי ויש להמשיך במעצרו. בית המשפט, לאחר שעיין בחומר החסוי, מוצא כי אכן נשקפת מהעותר סכנה קונקרטית. יודגש כי החומר, הן עדכני והן מעת מעצרו, מצביע על כוונתו הבלתי מעורערת של העותר לבצע פיגוע התאבדות. נוכח המצב הביטחוני הנוכחי והסיכון הגבוה הכרוך בכך, בית המשפט רואה את החלטת המשיבים להאריך את מעצרו המנהלי של העותר כסבירה. יצוין כי מעצר מינהלי הוא אמצעי מניעתי שנועד לתת מענה לאיומים עתידיים וכי משך המעצר מגדיל את נטל ההוכחה על המשיבים. עם זאת, במקרה זה מוצא בית המשפט כי המפקד הצבאי הצליח להוכיח את סבירות החלטתו ואת הצורך בהמשך המעצר. אשר על כן, העתירה לשחרורו של העותר נדחית. השופטת א' פרוקצ'יה והשופטת מ' נאור מצטרפות לפסק דינו של הנשיא א' ברק.