ו"ע 62832-02-20

תקציר

המבקשים ביקשו הארכת המועד להגשת ערר על החלטת המנהל שנמסרה להם ביום 4.6.2019, לפי סעיף 88 לחוק, המאפשר הגשת ערר בתוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה. הסמכות להאריך את המועד נגזרת מתקנות סדר הדין האזרחי. עם זאת, בקשת המבקשים הוגשה ביום 25.2.2020, שבעה וחצי חודשים לאחר תום המועד המקורי. המבקשים לא סיפקו נימוקים מיוחדים, כנדרש בחוק, להארכה, למרות הכותרת הברורה של ההחלטה "הודעת שומה סופית". טענתם העיקרית של המבקשים הייתה כי המשיב יצר סיבוכים והציג מצג לפיו בקשתם תידון כהתנגדות, אך הוועדה לא מצאה כל ראיה לכך. זאת ועוד, התנהלות המבקשים, לרבות הליכים משפטיים קודמים ואי הגשת ערעור במסגרת הזמן הנדרשת, הצביעה על ניסיון לעכב את תשלום מס שבח. הוועדה שקלה גם את משך השיהוי, את חוסר תום הלב ואת סיכויי ההצלחה הנמוכים של הערעור לגופו של עניין. בעקבות זאת הציעה הוועדה לדחות את בקשת המבקשים להארכה והורתה להם לשלם למשיב הוצאות בסך 15,000 ₪. חברי הוועדה, עו"ד אהובה סימון ועו"ד חיים שטרן, הסכימו עם עמדת היו"ר וההחלטה.