סע"ש 47986-12-16

תקציר

התיק נסוב סביב מחלוקת בין שחקן כדורגל, התובע, לבין מפעיל קבוצת הכדורגל מכבי קריית גת, הנתבעת, בנוגע לטיב הקשר ביניהם ולזכאותו של השחקן לתשלומים שונים. התובעת טענה כי התקיימו ביניהם יחסי עובד-מעביד, ואילו הנתבעת טענה כי מדובר ביחסי עובד-מעביד חובבניים יותר. השאלה המרכזית הייתה האם מערכת היחסים נופלת תחת הקטגוריה של עובד-מעביד, דבר שיזכה את התובע בהטבות שונות. בית הדין בחן את הראיות והעדויות שהציגו הצדדים, תוך התמקדות במבחנים שונים הקובעים את קיומם של יחסי עובד-מעביד, לרבות מבחן השילוב, הפיקוח, שעות העבודה, אמצעי התשלום והסכם הצדדים. בעוד שחלק מהמבחנים תמכו בטענת התובע, בית המשפט מצא כי יישום מילולי של מבחנים אלה אינו משקף את טיבה האמיתי של מערכת היחסים. צוין כי יש להתחשב בעמדת ההתאחדות לכדורגל, המבחינה בין קבוצות מקצועניות לקבוצות חובבניות. התובעת הציגה שני "חוזי עבודה", אך בית הדין הטיל ספק באותנטיות שלהם ומצא כי גם אם הם אמיתיים, הם לא בהכרח מעידים על יחסי עובד-מעביד. הסכומים שהוזכרו לא היו גבוהים ונראו יותר כמו החזר הוצאות. מעדותו של התובע עצמו עולה כי ההסכמים נוסחו על ידי סוכנו, והכותרת "חוזה העסקה" לא שיקפה נאמנה את כוונת הצדדים. בנוסף, התובע היה חייל בתקופה הנדונה, דבר המטיל ספק בחובת ההשתתפות באימונים ובמשחקים. בסופו של דבר, בית הדין הגיע למסקנה כי מערכת היחסים בין התובע לנתבעת אינה מערכת יחסים של מעביד ועובד. במקום זאת, היא דמתה יותר לסביבת פנאי וחובבים, אופיינית לתעשיית הכדורגל, ולא העניקה את הזכויות והחובות הקשורות לתעסוקה. כתוצאה מכך, נדחו טענות התובעת לתשלומים שונים. התובעת חויבה לשאת בהוצאות הנתבעת, בסך 7,000 ₪, ולשני הצדדים ניתנה הזכות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.