רע"א 9955/16

תקציר

המבקש ביקש לערער על פסק דין של ערכאה נמוכה יותר בנוגע לסכסוך שכר טרחה עם עורך דינו לשעבר, שייצג אותו בתביעת רשלנות. עורך הדין הסכים לייצג את המבקש תמורת שכר טרחה של 5,000 ₪, בתוספת 30% מכל סכום שייפסק ללקוח. תביעתו של המבקש נדחתה בערכאה נמוכה יותר, והוא בחר לייצג את עצמו בערעור שלאחר מכן, שהתקבל בחלקו. לאחר מכן דרש עורך הדין את שכר הטרחה המותנה, אך המבקש סירב לשלם, מה שהוביל לתביעה. הערכאה הנמוכה יותר פסקה לטובת עורך הדין, אך ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה. גם בקשתו של המבקש לחופשה כדי לערער לבית משפט גבוה יותר נדחתה, שכן בית המשפט לא מצא כל שאלה משפטית בעלת חשיבות מהותית או עילה כלשהי להתערבות למניעת עיוות דין. ההחלטה מדגישה כי ערכאות הערעור ככלל אינן מתערבות בממצאים עובדתיים או בהערכות מהימנות, ובמקרה זה החלטת הערכאה הנמוכה יותר התבססה על הנסיבות הספציפיות. עוד ציין בית המשפט כי עבודתו של עורך דין בהליך הראשוני בבית המשפט משפיעה בדרך כלל על התוצאה הסופית, לרבות ערעורים, במיוחד כאשר שכר הטרחה מותנה בתוצאה. המבקש לא הביא ראיות המצדיקות את ניתוק הקשר בין עבודתו של עורך הדין לבין תוצאת הערעור. בית המשפט הדגיש את חשיבותם של הסכמי שכר טרחה ברורים למניעת מחלוקות מסוג זה ודחה את הבקשה מבלי להורות על הוצאות, נוכח היעדר תגובת המשיב.