חע"ק 47350-10-10

תקציר

הנאשם הואשם בתליית שלטים ללא היתרים מול שדה התעופה באילת, דבר המפר לכאורה את חוק העזר של אילת. השלטים מתחו ביקורת על ראש העיר ועל הנהלת העיר. הנתבע טען כי מדובר בשלטי מחאה השייכים לאמו, ולכן אינם זקוקים להיתר שכן הם אינם מפרסמים עסק מסחרי. בית המשפט הסכים עם הנאשם והדגיש כי חופש הביטוי הוא עקרון יסוד במשפט הישראלי שיש לשמור עליו. השלטים לא היו פרסומת מסחרית ונתלו על עסק סגור, כלומר הם לא נופלים תחת ההגדרה של שלט או פרסומת לפי חוק העזר. בית המשפט פירש את חקיקת המשנה המגבילה את חופש הביטוי באופן צר והגיע למסקנה כי סמכותה של מועצת העיר אינה משתרעת על איסור השלטים שהציב הנתבע. זאת ועוד, בקשת התביעה להרשיע את הנאשם לפי הוראות חוק אחרות נדחתה מאחר שלא הוזכרה בכתבי האישום ויש בה כדי לפגוע בהגנתו של הנאשם. מכאן, שהצבת השלטים האמורים לא נאסרה על פי חוק העזר, והנאשם זוכה מכל אשמה.