פש"ר 207/03

תקציר

אדם יליד 1953 הגיש בקשה לפשיטת רגל, אך בקשתו נדחתה בשל חוסר תום לב מצדו. השופט קבע כי החייב לא פעל בתום לב בעת צבירת חובותיו, ולא במהלך הליכי פשיטת הרגל. ההחלטה הושפעה ממספר גורמים. ראשית, החייב לא המציא דו"חות כספיים או דוחות כספיים, מה שמנע מבית המשפט לבחון את הנסיבות שהובילו לחובו. בנוסף, חלק ניכר מחובותיו היה חייב לרשויות המס, והוא אף הורשע באי הגשת דוחות מע"מ. עוד מצא בית המשפט כי החייב חי בראוותנות, ובחר לנסוע לחו"ל במקום לשלם את חובותיו. יתר על כן, החייב לא גילה את כל נכסיו וחובותיו, סירב לשתף פעולה עם נאמן פשיטת הרגל, צבר חובות נוספים במהלך ההליך, ולא שילם את התשלומים החודשיים שהורה בית המשפט. הוא גם המשיך לעבוד אך הסתיר את הכנסותיו, ואף הפר את חוקי התברואה תוך כדי. החייב ניסה למשוך מהירושה של אביו המנוח במהלך הליכי פשיטת הרגל, דבר המצביע על כוונה להעלים נכסים. לבסוף, הצעת הפשרה שהציג לא הייתה מספקת והתנגדה מצד נאמן פשיטת הרגל והנושה העיקרי. ככלל, התנהלותו של החייב הפגינה חוסר תום לב, מה שהוביל את השופט לדחות את בקשתו לפשיטת רגל, לבטל את צו כינוס הנכסים על נכסיו ולהסיר את כל המגבלות שהוטלו עליו.