LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

בש"פ 7953/17

החלטה עליון

📋
מספר הליך7953/17
📂
סוג הליךבש"פ
📅
תאריך26 באוקטובר 2017
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםרפאל אוסטניאזוב נ' מדינת ישראל
👨‍⚖️
שופטיםליאת בנמלך

תקציר

החלטה זו עוסקת בסוגיה פרוצדורלית הנוגעת לערעור על פסק דין שניתן לפי סעיף 51י(א1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. הסוגיה המשפטית המרכזית נסובה סביב ההליך הנכון לערעור על פסק דין כזה. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **כללי ערעור כלליים:** ההחלטה חוזרת על העיקרון לפיו פסקי דין, גם אלה שניתנו על פי הוראות ספציפיות כמו סעיף 51י(א1), כפופים בדרך כלל לכללי הערעור הסטנדרטיים. משמעות הדבר היא כי ערעור על פסק דין כזה דורש רשות, אלא אם כן קיים חריג סטטוטורי ספציפי. * **תקדים והסתמכות על החלטות קודמות:** אב בית הדין מתייחס במפורש להחלטה קודמת (ע"א 5715/16 פלונית נ' מדינת ישראל, 31.8.2016) כדי לתמוך בפסק הדין הנוכחי. זה ממחיש את חשיבות התקדים בהנמקה משפטית, במיוחד בעניינים פרוצדורליים. הצהרת השופט כי "הסיבות והמסקנה של החלטה זו... רלוונטיים גם לענייננו, ואין לי ברירה אלא להתייחס לאמור ולהכריע בהחלטה זו" מדגיש מחויבות לעקביות וליישום פרשנות משפטית מבוססת. * **היעדר סטייה מסעיף ספציפי:** החידוש המשפטי המרכזי, או ליתר דיוק, אישור של פרשנות מבוססת, הוא שהעובדה שפסק דין ניתן לפי סעיף 51י(א1) אינה יוצרת, כשלעצמה, מסלול מיוחד לערעור העוקף את דרישת הרשות. העיקרון המשפטי העומד בבסיסו הוא שהוראות סטטוטוריות המעניקות סמכויות ספציפיות אינן משנות מטבען את הדרכים הפרוצדורליות לערעור על החלטות המתקבלות מכוח אותן סמכויות, בהיעדר הנחיה חקיקתית מפורשת. * **ההבחנה בין ערעור לבין רשות ערעור:** ההחלטה מבחינה בבירור בין ערעור ישיר לבין בקשת רשות ערעור. עמדתה הראשונית של המזכירות, שאושרה על ידי השופט, הייתה כי למבקש אין זכות ערעור אוטומטית ולכן יש להתייחס להגשתו כבקשת רשות ערעור. * **דחיית ההתנגדות:** ההתנגדות לעמדה הפרוצדורלית של המזכירות נדחתה מכיוון שהיא לא נתמכה בבסיס משפטי כלשהו שיצדיק סטייה מהדרישות הפרוצדורליות שנקבעו. **תקציר:** ההחלטה קובעת בתוקף כי גם כאשר פסק דין ניתן על פי הוראת חקיקה ספציפית, הכללים הפרוצדורליים הכלליים לערעורים נותרים תקפים. היעדר הוראה מפורשת בסעיף 51י(א1) או בכל מקום אחר המעניקה זכות ערעור בלתי מוגבלת פירושו שצד המבקש לערער על פסק דין כזה חייב תחילה לקבל רשות. ההסתמכות על פרשנות שיפוטית מוקדמת ועקבית מדגישה את היציבות ויכולת החיזוי המצופה בהליכים משפטיים. התיק מבהיר כי התנגדויות פרוצדורליות חסרות בסיס משפטי יידחו, והעניין יתנהל בהתאם לכללים שנקבעו בהליך הערעור.

חקיקה מקושרת

חוק העונשין

בש"פ 7953/17 רפאל אוסטניאזוב נ' מדינת ישראל, עליון (26.10.2017)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית