ת"א 2692/05

תקציר

שני תובעים הגישו תביעה ייצוגית נגד שלושה נתבעים שייצרו ומכרו משככי כאבים. בתביעה נטען כי הנתבעים לא הזהירו את הצרכנים ואת רופאיהם מפני הסיכונים הבריאותיים הכרוכים בתרופה, לרבות עלייה בסיכויים להתקפי לב ושבץ. התובעים ביקשו מבית המשפט להפסיק את שיווק התרופה, לבטל את כל המכירות ולפצות את הסכומים שהוציאו על התרופות, וכן לפצות כל תובע ב-5,000 ₪ בגין נזק לא ממוני. התובעת מס' 2 והנתבעים 2 ו-3 הגיעו להסכם פשרה. במסגרת ההסכם עדכנה הנאשמת מס' 2, פייזר, את האזהרה מפני סכנות התרופה והסכימה לתרום סך של 800,000 ₪ לשלוש עמותות ישראליות המסייעות לסובלים מכאבים, דלקות פרקים ומחלות כרוניות אחרות. הסדר הפשרה נמצא סביר ואושר על ידי בית המשפט, למרות התנגדותה של הנתבעת מס' 1, תרמה, חברה "גנרית" שייצרה תרופה מקבילה. בית המשפט טען כי ניתן לאשר את הסכם הפשרה למרות שאינו חל על נזקי גוף, וניתן לטפל ספציפית בבעיה של זיהוי מי מחברי הקבוצה רכשו את התרופה מפייזר באופן ספציפי אם וכאשר יתעורר מקרה כזה. ההסכם הותנה במסירת הודעה על ידי שלושת הארגונים המקבלים את התרומות. כמו כן אישר בית המשפט שכר טרחה בסך 160,000 ₪ לעורכי דינה של התובעת 2 ו-20,000 ₪ שכר טרחה לתובעת עצמה. ההחלטה התקבלה בהיעדר הצדדים.