ע"ו 25218-09-12

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטת ועדה פסיכיאטרית לאפשר למשיב המאושפז בכפייה, שהורשע ברצח ובניסיון רצח, לצאת לחופשות מחוץ לבית החולים. המערערת טענה כי אין לאפשר למשיבה לצאת כלל מבית החולים. בית המשפט הכיר בחומרת העבירות שביצע המשיב ובצורך לאזן בין שלום הציבור לטובתו של המשיב. הודגש כי חופשה תינתן רק אם קיימת ודאות קרובה כי ניתן לשלול את הסיכון לציבור, במיוחד לאור היסטוריית האלימות של המשיב. בית המשפט מצא כי הוועדה הפסיכיאטרית לא שקלה די הצורך את הקריטריונים למתן חופשה, ובפרט את הסיכון הנשקף מהתנהגותו של המשיב בעבר ואת הסכנה לאביו, שהיה היעד לניסיון הרצח ועתיד להיות מלווהו. בנוסף, החלטת הוועדה לא התייחסה כראוי לזמן שחלף מאז ההתקף הפסיכוטי האחרון של המשיב. לפיכך התקבל הערר והחלטת הוועדה בוטלה. המשיב לא יורשה לצאת לחופשה עד שהוועדה תבחן מחדש את המקרה ותספק נימוק מקיף יותר להחלטתה, תוך הבטחת הערכה יסודית של הסיכונים הכרוכים בכך. בית המשפט הדגיש את חשיבות הזהירות והסבר מפורט, במיוחד במקרים של עבירות חמורות, כדי להבטיח את שלום הציבור.