ת"א 79419-12-20

תקציר

פסק הדין מאשר את בקשת התובע למתן צו נגד הנתבע לגילוי כללי וספציפי של מסמכים. התובעת, בעלת הנכס, השכירה מבנה לנתבעת, חברת אופנה, שלא שילמה דמי שכירות של ארבעה חודשים על רקע משבר הקורונה. התובעת דרשה את דמי השכירות שלא שולמו, ואילו הנתבעת טענה כי לא ניתן היה לעשות שימוש סביר בנכס המושכר בשל המגפה ולכן לא היה עליה לשלם דמי שכירות. לחילופין, טענה הנתבעת לסיכול תכלית וטענה כי לא ניתן היה לקיים את החוזה בשל נסיבות שלא ניתן היה לצפותן. התובעת ביקשה מהנתבעת מסמכים ספציפיים, לרבות דוחות כספיים, אישור על תשלומי דיבידנד, פרטים על מענקי הקורונה שאליהם התבקשה ודוחות נוכחות עובדים – אותם סירבה הנתבעת לחשוף בטענה לחוסר רלוונטיות, פרטיות וסודות מסחריים. פסק הדין מדגיש את חשיבות הגילוי המרבי בליטיגציה אזרחית על מנת להבטיח משפט הוגן. היא מורה לנתבעת לגלות את המסמכים המבוקשים, למעט אלה הקשורים לדוח רווח והפסד, שכן הנתבעת הסכימה לוותר על טענה זו. בית המשפט שקל את הרלוונטיות של המסמכים לתיק ואת פוטנציאל הפגיעה בפרטיות ובסודות מסחריים, ופסק לטובת התובע. על הנתבע למסור את המסמכים שצוינו לתובע בתוך המועדים הנקובים, בעוד שני הצדדים חייבים לשמור על סודיות.