ת"א 1040-02-16

תקציר

חוק שירותי תעופה מגדיר "טיסה שבוטלה" כטיסה שלא התקיימה או טיסה שהמריאה לפחות שמונה שעות לאחר המועד הנקוב בכרטיס הטיסה. במקרה זה, טיסת התובעים המריאה בזמן אך חזרה באמצע הטיסה וחזרה לישראל מסיבות לא ידועות. כתוצאה מכך, הנוסעים נאלצו להתעכב ב-24 שעות בהגעה ליעדם. בית המשפט נדרש לקבוע האם הנסיבות מתאימות לטיסה שבוטלה על פי החוק. השופטת, בהסכמה עם התובעים, פירשה את החוק באופן תכליתי, בהתחשב בכוונת המחוקק ובערכים שביקש לקיים, לפיהם לפצות נוסעים על שיבושים בתוכניות הנסיעה שלהם. השופט קבע כי יש להרחיב את הגדרת הטיסה המבוטלת כך שתכלול גם נסיבות בהן טיסה לא הגיעה ליעדה, תוך חריגה מפרשנותו המילולית של החוק. תקדימים מערכאות נמוכות יותר תמכו בפרשנות מרחיבה זו. יתר על כן, השופט נימק כי יש להתמקד בזמן ההגעה ליעד, ולא במועד ההמראה, כדי להגשים את תכלית החוק להבטיח שהנוסעים יגיעו ליעדם המיועד קרוב ככל האפשר למועד המתוכנן. משכך, פסק בית המשפט לטובת התובעים, קבע כי טיסתם אכן בוטלה כהגדרתה בחוק שירותי תעופה, ופסק להם פיצוי הולם.