ת"א 24303-12-21

תקציר

בית המשפט דן במסגרת הנורמטיבית לחקירת מומחה מכריע ולביטולה. נקבע כי צדדים יכולים להסכים לוותר על חקירתו של מומחה שמונה על ידי בית המשפט, ועל בית המשפט לכבד הסכמה זו, למעט בנסיבות חריגות. במקרה דנן, אין מחלוקת כי הצדדים הסכימו לוותר על חקירתו של המומחה המכריע, שמאי כהן, ועיגנו הסכם זה בהחלטה. התובעת לא הוכיחה נסיבות כלשהן המצדיקות חריגה מהסכם זה. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות התובע כי הנתבע פנה במכוון לשמאי הלא נכון או לא המציא את המסמכים הנדרשים לשמאי כהן. גם טענותיו הכלליות של התובע בדבר טעויות בחוות דעתו של כהן לא היו נתמכות ולא היו בהן די כדי להצדיק חקירה. לבסוף, בית המשפט מצא חוסר תום לב פרוצדורלי בבקשתה של התובעת, שכן בתחילה היא נמנעה מלהזכיר את ההסכם הפרוצדורלי לוותר על חקירת המומחה. מכל הטעמים הללו דחה בית המשפט את בקשת התובע לחקור את שמאי כהן, הורה לתובע לכסות את הוצאות הנתבע, ודחה את הכרעת הדין בבקשת הנתבע ובבקשתו שכנגד של התובע.