ע"א 583/82

תקציר

עניינו של עובד תחנת דלק, המערער מס' 3, אשר נפגע בראשו בעת שהתכונן לשמן משאית. הוא תבע את בעלי תחנות הדלק (המערערים 1 ו-2) ואת בעל המשאית והמבטחת (המשיבים 1 ו-2) בגין רשלנות ופיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. בית המשפט המחוזי דחה את תביעתו, והוביל לערעור זה. דעת הרוב, שניתנה על ידי השופט א' ברק, קבעה כי פציעתו של המערער אירעה במהלך תהליך השימון והיא תוצאה ישירה של השימוש במשאית. לפיכך, יש לראות בה "תאונת דרכים" לפי חוק הפיצויים. השופטים א' גולדברג וש' לוין חלקו על כך, וטענו כי הפגיעה אינה חלק אינטגרלי מעבודת השימון. השופט י' בך נקט עמדה שונה, וקבע כי יש לסווג את האירוע כתאונת עבודה סטנדרטית ולא כתאונת דרכים, ללא הבחנה בין תיקון וטיפול בכלי רכב. בית המשפט העליון, ברוב דעות, דחה את הערעור ואישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המערערת מס' 3 חויבה בהוצאות המשיבים בסך 4,000 ₪.