ע"פ 992/06

תקציר

המדינה ערערה על גזר הדין שנגזר על המשיב בגין שני אירועים נפרדים של החזקת סכין שלא כדין. המשיב, יליד 1986, החזיק סכין קבועה מחוץ לביתו ביום 17.2.2005 והורשע בהתאם. בעודו ממתין לתסקיר שירות המבחן על אירוע זה, נמצאו ברשותו שני סכינים קבועות ברכבו ב-31 בינואר 2006. למשיב עבר של עבירות נוער ובשנת 2004 נגזרו עליו ארבעה חודשי מאסר על תנאי בגין עבירת החזקת סכין דומה. בית משפט קמא נקט גישה מקלה וגזר על המשיב שישה חודשי מאסר בפועל, אותם ניתן לרצות באמצעות עבודות שירות, לצד שנתיים מאסר על תנאי וקנס בסך 2,000 ₪. המדינה טענה להחמרת העונש, שאמורה להיות כרוכה במאסר בפועל, נוכח הרצידיביזם והזמן הקצר בין העבירות. ההגנה טענה כי עבירות העבר של המשיב בוצעו בשנות נעוריו, והוא לא שב ופגע מאז אירועים אלה. הם הדגישו את רצונו לפתוח דף חדש ואת מצבו המשופר, כולל חזרתו לבת זוגו ולעבודה. עם זאת, ערכאת הערעור החליטה להתערב, וסברה כי עונש מאסר בפועל ראוי בהתחשב בעברו של המשיב ובצורך בהרתעה. הם החמירו את העונש לתשעה חודשי מאסר בפועל, כולל הפעלת המאסר על תנאי הקודם, לצד שישה חודשי מאסר על תנאי ללא שינוי וקנס של 2,000 שקל. המשיב אף הורחק מפיקוח על תנאי ונדרש להתחיל לרצות את עונש המאסר ביום 14.1.2007.