ע"א 790/97

תקציר

במקרה שבין ראובן לשמעון בנוגע לעסקת דירה, הנושא המרכזי היה השעבוד שהטילו נושיו של ראובן לאחר שמכר את הדירה לשמעון אך לפני ששמעון רשם את זכויותיו. בית המשפט המחוזי צידד בשמעון וקבע כי הבנק פעל בחוסר תום לב בכך שהתעלם מחזקתו של שמעון והתרשל בבדיקת מצב הנכס ובכך ביטל את העיקול. על ההחלטה הוגש ערעור, והתיק התעכב בשל שאלות משפטיות תלויות ועומדות בנוגע לתום הלב ודרישות הרישום. בסופו של דבר, הערעור נדחה, ואישר את זכויותיו של שמעון על עיקול הבנק בשל זכויותיו הקנייניות השוויוניות. בית המשפט קבע כי אי רישום הערת אזהרה אינו מהווה חוסר תום לב מצד שמעון, תוך הדגשת ההבדלים בין עסקאות מתחרות והתנגשויות עם עיקולים. בפסק הדין צוין כי עיקולים אינם נושאים זכויות קניין מהותיות ולכן אין לגבור על זכויות הוגנות מעסקה בתום לב עם החזקה. כתוצאה מכך, גם ללא הערת אזהרה, שמר שמעון על עדיפותו בשל העניין הרב והחזקתו בדירה, בהתאם לעקרונות משפטיים מתיקים קודמים כמו אהארונוב וגנץ. חוסר ההסתמכות של הבנק על הנכס לצורך החלטת האשראי חיזק את הפסיקה וחייב את הבנק לכסות את הוצאותיו המשפטיות של שמעון.