תלה"מ 14949-12-20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא ביחס לתביעה להפחתת דמי מזונות של תובעת שהתגרשה מהנתבע בשנת 2003 ונולדה להם בת משותפת. בהסכם הגירושין המקורי נקבע כי התובעת תשלם לנתבע 4,500 ₪ בחודש עבור מזונות ילדים, לצד תשלומים נוספים. בקשתו של התובע להפחתת דמי מזונות, עקב הרעה במצבו הכלכלי, נדחתה בעבר בשנת 2020, והתובע חויב לשלם לנתבע שכר טרחת עורך דין. התביעה הנוכחית, שהוגשה בדצמבר 2020, מבקשת הפחתת דמי מזונות מאותה עילה כמו התביעה הקודמת, בנוסף לאזכור שני ילדים ממערכת יחסים חדשה ורצון למקסם את כושר ההשתכרות שלו. השופט דוחה את התביעה על הסף, בנימוקים שונים. ראשית, התובע לא עמד בתקנות הפרוצדורליות בכך שלא צירף מסמכים כלשהם לתמיכה בטענותיו, למרות שניתנו לו הזדמנויות לעשות כן בהליכים קודמים. שנית, התובעת לא הצביעה על שינוי נסיבות כלשהו מאז פסק הדין הקודם, תוך הסתמכות על אותן טענות כבעבר. שלישית, התובע אינו מציית לפסק הדין הנוכחי בעניין תשלומי מזונות ועל כן אין לו ידיים נקיות, דבר המטיל ספק בתום לבו בהגשת בקשה זו. רביעית, מצבו הכלכלי של התובע אינו נראה קשה כפי שנטען, שכן הוא מיוצג על ידי עורך דין פרטי, ואי הבאת ראיות למצבו הכלכלי מחלישה את טענתו. זאת ועוד, השופטת חולקת על עמדת התובע ביחס לילדיו החדשים, וקובעת כי הקמת משפחה חדשה היא נסיבות צפויות מראש ואינה יכולה להצדיק שינוי בדמי המזונות. גם ילדיה של התובעת נולדו לפני פסק הדין הקודם, מה שהופך אותם ללא רלוונטיים למקרה זה. עוד מציינת השופטת כי אי עמידתה של התובעת בזמני הראייה המוסכמים גורמת לפגיעה בקטין ויוצרת נטל כלכלי גדול יותר על הנתבעת. לבסוף, נראה כי התובעת עוסקת ב"קניות בפורום" על ידי הגשה בעיר אחרת, דבר המפר את חובת תום הלב. בהתחשב בכל אלה, השופט מחליט לדחות את התביעה ולהורות לתובע לשלם את שכר טרחת הנתבע, תוך שהוא קובע את הסכום על 7,500 ₪. פסק הדין גם מעניק לנאשם זכות ערעור ומתיר את פרסום פסק הדין, תוך השמטת פרטים מזהים, וסוגר את התיק.