דב"ע נה/86-3

תקציר

המקרה נסוב סביב מעמדם של שני ספרנים, ד"ר צבי מלאכי וד"ר מיכל שרף, שעבדו בספרייה שהחליפה ניהול לאורך השנים. התביעה הראשונית הוגשה נגד שלושה נתבעים; הספרייה המשותפת "לדורות" (לוד - גזר - מודיעים) - האגודה העות'מאנית, ספרייה משותפת "לדורות" - לוד - עמותה, ועיריית לוד, בטענה לפיטורים שלא כדין והפרת חוזה. במהלך ההליך, השאלה המרכזית הייתה האם הספרנים הם עובדי האגודה שהם גם היו חלק מהוועד המנהל שלה, במיוחד לאור הוראות סעיף 33 לחוק העמותות. בית הדין האזורי פסק לטובת הנתבעים, בקובעו כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין האגודה לבין הספרנים, בהתחשב בהיותם חברים בוועד המנהל של העמותה. על פסק דין זה הוגש ערעור. במקביל התנהל גם הליך נוסף בנוגע לתביעות שכר של עובדי הספרייה, לרבות הספרנים, נגד העמותה. העובדים לא קיבלו את משכורתם במשך חודשיים. רשם בית הדין האזורי קבע כי העובדים זכאים לפיצויי שכר. על פסק דין זה ערערה ההתאחדות, אך בית הדין האזורי דחה את טענותיהם. הערעור בפני בית הדין הארצי לעבודה התייחס לשני פסקי דין אלה. בית המשפט קיבל את הערעור בעניין מעמדן של הספרניות, וקבע כי היה על בית הדין האזורי לבחון תחילה האם מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין הספרניות לבין העמותה. גם פסק הדין בעניין תביעות השכר התקבל, ובית הדין קבע כי העובדים אינם יכולים להסכים באופן סלקטיבי לחלקים בהסכם בין נציג העובדים לעירייה בדבר תשלום שכר ודחיית תביעות נגד העמותה. התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי להמשך דיונים בנושאים אלה. כן הונחה בית המשפט המחוזי לשקול את השלכותיהם של פסקי דין אלה על הוצאות ההליך.