ת"ט 41495-05-20

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את שתי ההתנגדויות שהועלו ולקבל את טענות השטר של אופל, התובעת. על פי פקודת השטרות, אופל נחשבת למחזיקה תקינה של השטרות המדוברים, שכן היא קיבלה את השטרות מביסט בשלמותם, במצב תקין ובתנאים הנדרשים של תום לב, ערך וחוסר ידיעה על פגמים כלשהם בשטרות. גם השטרות נסחרו לפני מועד פירעונם, וחזקה כי אופל, כמחזיק, קיבלה אותם כראוי, תוך העברת נטל ההוכחה אל הנתבעת, ספרינגס. בית המשפט דחה גם את טענותיה של ספרינגס בדבר תחולת חוק אשראי הוגן, וקבע כי הדין אינו חל במקרה זה, שכן בעסקה הנדונה היו מעורבים שני תאגידים, ביסט ואופל, ולא לווה יחיד. גם הטענה לכישלון מוחלט של הפירעון נדחתה, שכן ספרינגס לא הביאה ראיות מספקות לתנאי העסקה בין ספרינגס לביסט, לרבות פרטים על הטובין שהוזמנו, מחיריהם ותנאי התשלום. יתר על כן, ספרינגס לא זימן עדי מפתח לעדות, מה שיכול היה לשפוך אור על פרטי העסקה. בית המשפט מצא כי אופל פעלה בתום לב ולא הייתה מודעת לבעיות אפשריות בצ'קים בעת ביצוע העסקאות. מעמדה של אופל כמחזיקה ראויה קיבל חיזוק גם מהעובדה שהשיקים נמסרו ללא כל תנאים ובוטלו על ידי ספרינגס בטרם חלף מועד האספקה המוסכם של הטובין. טענותיו הנוספות של ספרינגס בדבר קנוניה, אי תמורה וסילוק חובות הופרכו גם הן על ידי אופל וחסרו ראיות מספיקות. בעקבות זאת החליט בית המשפט לחדש את הליכי ההוצאה לפועל בשני המקרים והורה לנתבעת, ספרינגס, לשלם לתובע, אופל, הוצאות בסך 30,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין. הפקדת סך 75,000 ₪ שביצע הנתבע תועבר לתובע בגין הוצאות אלו ויתרת החוב בתיק 525596-01-20.