ע"א 6261-09-20

תקציר

פסק הדין נסוב סביב הסכם שיווק שנחתם בין ביטוח בטוח לאסתר לשירותי מכירת ביטוח. התגלעו חילוקי דעות בנוגע לתפעול העסק, מה שהוביל את חברת ביטוח בטוח להודיע על הפסקת פעילות השיווק ולתבוע השבת הוצאות וציוד. אסתר טענה כי בן זוגה, מר שלמה גור, הוא המנהל בפועל וכי היא בסך הכל חתמה על ההסכם כ"חותמת גומי". עם זאת, בית המשפט דחה טענה זו. נחשף כי מטרת ההסכם הייתה תרמיתית, במטרה לאפשר למר גור להמשיך ולקבל קצבה מהמוסד לביטוח לאומי תוך עקיפת התחייבויותיו הכספיות. בית המשפט הכיר בהסכם השיווק כבלתי חוקי בשל אופיו המטעה וכוונת הצדדים להונות את רשויות המס. למרות אי חוקיות החוזה, בית המשפט הורה לאסתר להחזיר את חלקה היחסי בהוצאות העסק ואת הערך המוסכם של הציוד לביטוח בטוח. פירעון זה נדרש להשיב את המצב לקדמותו. באופן משמעותי, בית המשפט קבע כי יש לבצע את ההחזר בערכי הקרן תוך 60 יום וכי כל צד יישא בהוצאותיו. אסתר נדרשה לשלם לביטוח בטוח 21,010 ₪, והמזכירות הונחתה לטפל בהעברת סכומי הפיקדון בהתאם. פסק הדין פירט גם את ההשלכות של אי התשלום, והדגיש כי הסכום יוחזר בערכו המקורי ללא כל ריבית נוספת או הפרשי הצמדה.