ת"א 38313-01-20

תקציר

התובעים, שגיא ורוט, תבעו לבטל הסכם מכר מקרקעין שנערך בין רוט לבין הנתבע, אזולאי, בעקבות הליכי הוצאה לפועל נגד רוט. התובעים טענו כי אזולאי תפס את הנכס במרמה, כי אזולאי לא עמד בתנאי ההשעיה, כי הפר את ההסכם בכך שלא שילם את מלוא התמורה, וכי הם אינם צדדים יריבים. לכן, רק אזולאי יכול היה לבטל את ההסכם. בית המשפט קבע כי קיימת יריבות בין התובעים לבין אזולאי. בית המשפט מצא כי אזולאי השתלט כדין על הנכס בהסכמת התובעים והכונס, ושיפץ אותו בהסכמתם. עוד קבע בית המשפט כי התובעים ויתרו על טענותיהם בדבר פיצול העיזבון והשיהוי בקבלת אזולאי כחבר באגודה, וכי השיהוי הניכר בהגשת התביעה (12 שנים לאחר חתימת ההסכם) פעל לרעתם של התובעים. בית המשפט קבע כי אזולאי לא הפר את ההסכם, שכן טרם הגיע המועד לתשלום מלוא התמורה. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש לדחות את תביעת התובעים, שכן היא הוגשה בחוסר תום לב, ולא ניתן לבטל את ההסכם מבלי לגרום עוול לאזולאי, ששינה את עמדתו לרעה והשקיע סכומים ניכרים בנכס. התובעים חויבו לשלם לנתבעים הוצאות ושכר טרחת עורכי דין.