ת"א 51555-05-13

תקציר

בית המשפט מצא כי מסמך העקרונות, שנחתם בין התובע לנתבע, אינו הסכם מחייב. המסמך נכשל במבחן שיקול הדעת, שכן הנתבעת לא ראתה במסמך מחייב, ולא נדרשה פגישת רצונות להסכם מחייב. המסמך אמנם היה ספציפי דיו, אך הדרישה להסכם מחייב לא התקיימה, שכן הנתבעת לא התכוונה להיות כבולה בחתימה בלתי מורשית של נציגה, ומעולם לא התבקשה הסכמת הממונה על ההגבלים העסקיים. יתר על כן, הנתבע פעל בחוסר תום לב במהלך המשא ומתן. עם זאת, בית המשפט לא פסק לתובע פיצויי קיום, שהיו מעמידים את התובע במצב של חוזה שנכרת, שכן המשא ומתן לא הגיע לשלב מתקדם שבו כריתתו של הסכם מחייב קרובה. בית המשפט גם בחר שלא להורות על הוצאות, נוכח התנהלותו חסרת תום הלב של הנתבעת. סיכומו של דבר, התביעה שהוגשה על ידי התובעת נדחתה, אך לא נפסקו הוצאות לנתבע.