ע"פ 43162-05-13

תקציר

פסק הדין הנדון עוסק בתיק העלמת מס, בו הורשע המערער בהגשת חשבוניות מס כוזבות לניכוי מס תשומות בסך של 2,388,290 ₪, ובכך בהתחמקות מתשלום מס בסך 356,149 ₪ במשך תקופה של כ-15 חודשים. ערכאת הערעור סוקרת בהרחבה את הראיות שהוצגו בבית משפט קמא, לרבות עדויות העדים והראיות התיעודיות. בית המשפט מגיע למסקנה כי החלטתו של בית משפט קמא לתת אמון בעדי התביעה ובראיותיה, תוך דחיית גרסת המערער לאירועים, מוצדקת. השופטים מדגישים את יתרונו של בית משפט קמא בהערכת מהימנותם של עדים שראה ושמע ממקור ראשון. עוד יודגש, כי המערער לא הביא כל ראיה תומכת לטענותיו, בעוד שבדבריו נמצאו סתירות כלשהן. זאת ועוד, ערכאת הערעור בוחנת את הטענות הנוגעות לייצוגו של המערער במישור הקמא ומוצאת כי מחדליו הנטענים של הסניגור אינם מהווים עיוות דין. בית המשפט מציין כי התנהלותו של הסניגור הקודם הייתה ראויה ונעשתה תוך התייעצות עם המערער. בנוסף, דן בית המשפט בעונש שהטיל בית משפט קמא, הכולל 14 חודשי מאסר, מאסר על תנאי וקנס בסך 35,000 ₪. השופטים מסכימים כי העונש מידתי וראוי, בהתחשב בחומרת העבירות, באופיין השיטתי ובהיעדר הסרת מחדל המס. הם שוקלים גם את הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, כגון חלוף הזמן, מצבו הכלכלי של המערער וההשפעה על משפחתו. בסופו של דבר, הערעור הן על גזר הדין והן על גזר הדין נדחה, והמערער מצוה להתייצב למעצר בבית מעצר קישון במועד קצוב. השופטים, ש' ברלינר, י' גריל וב' בר זיו, מסכמים וקובעים כי ההחלטה התקבלה בנוכחות הנוכחים, לרבות בא כוחו של המערער, וההחלטה היא סופית.