תא"ק 2360-10-20

תקציר

המקרה שלפנינו הוא סכסוך רכושי בין מאפייה, מאפיית האחים יחזקאל, לבין חברה שבבעלותה הבניין, אלוף שניצל בע"מ, שבו השוכרת המאפייה חנות. המחלוקת היא על חדר אשפה ושטח צמוד, שהמאפייה משתמשת בו, אך לטענת החברה הבניין הוא רכוש משותף המיועד לשימוש כלל הדיירים ויש להחזירו. הבניין המדובר אינו רשום כבית משותף, ולכן מערכת היחסים בין הדיירים לבין זכויות הקניין בשטחים המשותפים נגזרת ממערכת חוזית. השאלה המרכזית היא האם הייתה כוונה להחריג את השטח שבמחלוקת מהרכוש המשותף ולהעניקו למאפייה. השופט בוחן בקפידה את הראיות שהציגו הצדדים, לרבות הסכמי שכירות, היתר בנייה, תשריט חלוקה ועדויות עדים. מסקנתם היא כי המאפייה לא הצליחה להביא כל ראיה לכך שהשטח שבמחלוקת נועד להיות משהו שאינו רכוש משותף. נהפוך הוא, הראיות, לרבות היתר הבנייה וחלוקת היחידות בפועל, מצביעות על כך שהשטח המדובר נועד תמיד לשמש כחדר אשפה לכל הדיירים. יתרה מכך, השופטת מציינת כי המאפייה לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להראות כי הזכויות שנמכרו לה כללו את השטח שבמחלוקת. הסכם המכר, עדויות עדי ראייה וראיות נוספות תומכים בעמדת חברת הבנייה כי השטח סופח שלא כדין על ידי המאפייה. לפיכך, בית המשפט קובע כי על המאפייה לפנות את השטח שבמחלוקת של כ-5.8 מ"ר ולהחזירו לרכושם המשותף של כל השוכרים. למרות פסיקת החברה הבונה, השופט מעניק למאפייה תקופת חסד של שנה וחצי לקיום צו הפינוי, בהתחשב באמירה השגויה בטענה הראשונית של החברה הבונה כי צורף להסכם השכירות סקיצה מחיצה. השופט גם מורה שלא לשלם הוצאות למי מהצדדים. לבסוף, ניתנת למאפייה הזכות לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתוך 60 יום.