בש"פ 5612/07

תקציר

פסק הדין המדובר הוא ביחס להחלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לאשר את מעצרו של המערער, שהוא אחד מעשרים וארבעה נאשמים בתיק של ארגון פשיעה. נטען כי הארגון סחט אנשי עסקים בארץ ובחו"ל, והמערער מואשם בהיותו דירקטור ומפקח בארגון זה. סעיפי האישום נגדו כוללים סחיטה באיומים, ניסיון סחיטה באיומים ומתן שירותי ייעוץ לארגון הפשיעה. המערער הודה בקיומן של ראיות לכאורה אך הכחיש כל מעורבות משמעותית בארגון. החלטת בית המשפט המחוזי התבססה על חזקת המסוכנות כתוצאה מהודאתו של המערער במעורבותו, ועל הסיכון לשיבוש הליכי משפט אם ישוחרר. בערעור נטען כי חלקו של המערער בארגון לא היה משמעותי כאמור, וכי יש להתחשב בנסיבותיו האישיות, לרבות היעדר עבר פלילי ועוגמת הנפש שנגרמה עקב מעצרו. עוד צוין כי המערער קיבל בעבר מעצר בית על ידי בית משפט אחר. עם זאת, שופט בית המשפט העליון צידד בתביעה, והדגיש את אופיים הסמוי והמסוכן של ארגוני הפשיעה, ואת תפקידו של המערער לאפשר את ביצוע העבירות כיועץ ידען. השופט הדגיש את הסיכונים של שיבוש הליכי משפט ואת הסכנה הפוטנציאלית לציבור, והגיע למסקנה כי לא ניתן למתן סיכונים אלה באמצעות צורה חלופית של מעצר, במיוחד בהתחשב בחומרת הפשעים שבוצעו. משכך, נדחה הערעור, והמערער יישאר במעצר עד תום ההליכים.