תפ"ח 47874-05-12

תקציר

הנאשם, קטין, הואשם ברצח אורגיל, קשירת קשר לפגוע בו והפרת הוראה כדין. כתב האישום נבע מאירוע שבו הנאשם, יחד עם שני שותפים, רדפו אחרי אורגיל, ובסופו של דבר הנאשם דקר אותו והביא למותו. השופט סיכם בהרחבה את הראיות שהוצגו במהלך המשפט, כולל עדויות עדים ודוחות פורנזיים. המחלוקת המרכזית הייתה מקום הדקירה ונסיבותיה. התביעה טענה כי הנאשם דקר את אורגיל בסמטה לאחר שרדף אחריו, ואילו ההגנה טענה כי הדבר התרחש בטעות במהלך התנגשות בדשא לפני המרדף. השופט ניתח בקפידה את עדויותיהם של עדי הראייה, ומצא אותן בדרך כלל בלתי אמינות בשל נטיות וסתירות. הם בחנו גם את הראיות הרפואיות, שהצביעו על כך שהדקירה קדמה לחתכים אחרים בגופו של אורגיל, מה שתומך בגרסת ההגנה לאירועים. בסופו של דבר קבע השופט כי הדקירה הקטלנית התרחשה בדשא, לפני המרדף לסמטה, על סמך הראיות הרפואיות ועדויות עדי הראייה. הם הגיעו למסקנה כי הנאשם היה מודע לדקירה ולהשלכותיה האפשריות, אך לא התכוון להרוג את אוריל. לפיכך, הם זיכו את הנאשם מאשמת רצח אך הרשיעו אותו בהריגה, יחד עם אישומים של קשירת קשר והפרת הוראה כדין. השופטים הדגישו את הצורך בגישה עקבית להעמדה לדין בגין מקרי רצח הקשורים לסכין והציעו שינוי חקיקתי שיתייחס למצב המשפטי הנוכחי. הם גם שיבחו את הסנגור על ההישג בקביעת הדקירה שהתרחשה בדשא.