עת"מ 13449-12-09

תקציר

העותרים הגישו עתירה נגד ההחלטה למתן היתרי בנייה, שהורחבה במהלך ההליך כך שתכלול טענות בדבר חריגות משמעותיות בזכויות הבנייה וגידול במספר יחידות הדיור. המשיבים טענו כי יש לדחות את העתירה בשל היותה קנטרנית, וכי העותרים לא מיצו את ההליכים, ולא כללו את כל המשיבים הנדרשים. עוד נטען, כי העתירה נעדרת שחר, שכן פרשנותה של הוועדה המקומית לעניין התב"ע החלה היא סבירה ואין מקום להתערב בה על ידי בית המשפט, מה גם שהעותרים לא הצביעו על פגם משפטי כלשהו בהליך קבלת ההחלטות בוועדה. יתר על כן, גם הטענה כי פג תוקפה של התכנית הייתה מופרכת, שכן מועד הביצוע המשוער המוזכר בתכנית היה הנחיה בלבד ולא פסל את התכנית לאחר חלוף המועד האחרון. בית המשפט הסכים עם המשיבים בכל הסעיפים. נמצא כי העותרים השתהו יתר על המידה בהגשת העתירה, כי לא מיצו את ההליכים וכי העתירה נעדרת שחר. פרשנותה של הוועדה המקומית לעניין התב"ע הרלוונטית הייתה סבירה ותאמה את כוונת התכנית, והתכנית עצמה לא פקעה. לפיכך נדחתה העתירה, והעותרים חויבו לשלם למשיבים 20,000 ₪ שכר טרחת עורך דין והוצאות.