בג"צ 4950/90

תקציר

פסק הדין מתייחס לחוקיות הבידוק הביטחוני בנמלי הים והאוויר בישראל, ובפרט בנמל התעופה בן גוריון. בעקבות עתירה שהגישו שלושה אזרחים ישראלים שעברו בדיקות ביטחוניות מיוחדות, שכללו חיפושים יסודיים ותפיסת חפציהם, בחן בית המשפט את הבסיס הנורמטיבי לבדיקות אלה. בתחילה נערכו הבדיקות מכוח צו ההגנה (שעת חירום) (צנזורה), התש"ך-1960, שלא פורסם ודווח כי גרם לעיכובים מיותרים ולפגיעה בזכויות הנוסעים. אולם, לאחר הגשת העתירה בוטל צו זה, והוצא צו חדש ופורסם: צו ההגנה (שעת חירום) (מסירה, מסירה, הובלה של דבר הפוגע בביטחון המדינה), התשנ"א-1991. הצו החדש צמצם את היקף החיפושים וקבע מבחן אובייקטיבי לעריכתם. בית המשפט אישר את חוקיות הצו החדש ואת הנהלים שהנהיג השב"כ בנוגע לרשימות ביקורת גבולות וחיפושים. היא הכירה בחשיבות פרסום החוקים, אך גם הכירה בצורך באי-גילוי במקרים מסוימים הקשורים לביטחון המדינה. זאת ועוד, בית המשפט קיבל את טענת המשיבים כי ניתן לתפוס ולצלם חומרים במסגרת הבידוק הביטחוני, כל עוד החיפושים נערכו באופן סביר ועל בסיס שיקולי ביטחון מהותיים. השופטים התרשמו כי הכללת העותרים ברשימת ביקורת הגבולות מוצדקת, ולכן דחו את העתירה תוך הדגשת חשיבותה של הביקורת השיפוטית בעניינים אלה.