בר"ע 2824/05

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס למקרה של הפרת חוזה בו טענו הנתבעים כי ההפרה נבעה מנסיבות שאינן בשליטתם, מה שלא איפשר את קיום החוזה. בית המשפט דחה את הערעור בקובעו כי תניית אמצעי המניעה בסעיף 18 לחוק החוזים אינה חלה במקרה זה. השופט קבע כי המערערים שיבשו את ביצוע הסכם המכר באמצעות אתגרים משפטיים חוזרים ונשנים וניסיונות לבטל את הליך המכר, ולכן אינם יכולים לטעון כי הרוכש לא עמד בהתחייבויותיו. כמו כן, קיבלה השופטת את טענת הכונס כי עיכוב ביטול הסכם המכר משרת את האינטרס המהותי של מימוש הנכס בתמורה המרבית האפשרית. השופטת הדגישה את המסר השלילי שביטול המכירה בשלב זה יעביר למציעים ולחייבים פוטנציאליים, והדגישה את הצורך להגן על האינטרסים של נושי החייב. משכך, נדחה הערעור, והמערערים חויבו לשלם למשיבים הוצאות ושכר טרחת עורך דין.