ת"א 1792-08-07

תקציר

פסק דין זה דן בתביעה כספית של עד 22 מיליון שקל שהגישה חברה נגד המנכ"ל שלה לשעבר. החברה התובעת, בבעלות מושב קואופרטיב ניר גלים, ניהלה תחנת דלק ומכרה מוצרי דלק באשקלון. הנתבע כיהן כדירקטור וכמנכ"ל החברה משנת 1993 ועד לסיומו בשנת 2002. התביעה נגד הנתבעת כללה טענות לגניבה, מעשים בלתי חוקיים ורשלנות, שגרמו לחברה נזקים משמעותיים. הנתבעת, מצידה, שלחה הודעת צד ג' למספר גורמים, לרבות דירקטורים, מנהלים וחברי חברה, בבקשה לשיפוי. בית המשפט בחן בהרחבה את הראיות והעדויות שהוצגו על ידי שני הצדדים. היא התמקדה בשאלות שנויות במחלוקת הנוגעות למועד סיום עבודתו של הנתבע, מצבה הכספי של החברה בסוף כהונתו, אי סדרים בהנהלת החשבונות והנזקים הנובעים מכך. באשר למועד סיום העבודה, קיבל בית המשפט את טענת התובעת כי הנתבעת המשיכה לתפקד כמנכ"לית עד סוף אוקטובר 2002. מסקנה זו התבססה על ראיות תיעודיות נרחבות, לרבות מכתבים, המחאות ועדויות, המצביעות על חלקו הפעיל של הנאשם בתקופה זו. בהערכת מצבה הכספי של החברה, קיבל בית המשפט את עדותה של כרמלה שנייד, עובדת ספקית הדלק פז, ואת הצגת החוב ההולך וגדל של החברה לפז. לדברי שנייד, החוב תפח משמעותית בתקופת כהונתו של הנתבע והגיע לכ-22 מיליון שקל עד אוקטובר 2002. לאחר מכן התעמק בית המשפט באי סדרים בנוהלי הנהלת החשבונות של החברה, ובחן מספר סוגיות. אלה כללו חוסר התאמה בין היקפי הרכישה להיקפי המכירות, שימוש בכרטיס 315008 פיקטיבי לריכוז חשבוניות, הנפקת חשבוניות פיקטיביות, חשבוניות רטרואקטיביות ומסירות פיקטיביות. בית המשפט הסתמך על עדויותיהן של דליה אוסי, מנהלת החשבונות, ועדים נוספים, וכן על ראיות תיעודיות, כדי לבסס אי סדרים אלה. באשר לנזקים, קיבל בית המשפט את חוות דעתו של רו"ח ארנסט, שהעיד על החובות המסופקים המהותיים, בסך של כ-15.5 מיליון שקל, הנובעים מאי הסדרים. כמו כן צברה החברה חוב משמעותי לפז וקנס מע"מ, שניהם נבעו ממעשיו של הנתבע. בקביעת חבותו של הנתבע, הגיע בית המשפט למסקנה כי הוא הפר את חובת הזהירות שלו כלפי החברה. מהראיות עולה כי הנתבעת הייתה מודעת ואף אישרה את התנהלות הנהלת החשבונות החריגה, תוך פגיעה מהותית במצבה הכלכלי של החברה. בית המשפט מצא את הנתבע אחראי לנזקים והורה לו לשלם את מלוא סכום התביעה, בצירוף ריבית והוצאות. לבסוף, התייחס בית המשפט להודעת הצד השלישי שנשלחה על ידי הנתבעת. היא דחתה את ההודעה ולא מצאה כל הצדקה לטענות הנתבע נגד הצדדים השלישיים ותחת זאת הורתה לו לשלם את הוצאותיהם ושכר טרחתם. פסק דין זה מייצג את החלטת בית המשפט, המורה לנתבעת לפצות את החברה התובעת בגין הפסדיה, תוך ביטול הודעת הצד השלישי.