ת"א 47677-12-24

תקציר

בפסק דין זה, בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט הבכיר נאיל מהנא) נדרש לבקשת עיריית ירושלים (להלן: "הנתבעת") לסילוק תביעתו של שי בן צור (להלן: "התובע") על הסף, מחמת חוסר סמכות עניינית, העדר עילה והיעדר יריבות, ולחלופין – לעיכוב ההליך בשל קיומו של הליך תלוי ועומד. **רקע עובדתי:** התובע הגיש תביעה כספית נזיקית נגד העירייה, בטענה כי זו התרשלה בכך שנמנעה מלהנפיק היתר בנייה נקודתי לחניון חשמלי. לטענת התובע, העירייה קשרה את הנפקת ההיתר לסירובה לקדם את הבקשה עד לתשלום היטל השבחה על כל הבניין, ודרישה זו מהווה תנאי בלתי חוקי שגרם לו נזקים כספיים. **טענות הנתבעת:** הנתבעת טענה כי הסעד העיקרי שהתובע מבקש הוא צו עשה להנפקת היתר בנייה, ולכן הסמכות העניינית נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים. בנוסף, נטען כי לא קיימת עילת תביעה נזיקית נגד העירייה, וכן כי קיים הליך נוסף התלוי ועומד בנוגע לגביית היטל ההשבחה, ולכן יש לעכב את ההליך הנדון. **טענות התובע:** התובע התנגד לבקשה, וטען כי התביעה היא כספית בלבד, ולא כוללת עתירה להנפקת היתר. הסעד הכספי מתבקש בגין נזקים שכבר נגרמו, ואינם תלויים במתן ההיתר. לטענתו, מדובר בהליך אזרחי מובהק, הנמצא בסמכות בית המשפט השלום, ואין חפיפה בין ההליכים. **החלטת בית המשפט:** 1. **סמכות עניינית:** בית המשפט דחה את טענת חוסר הסמכות העניינית. נקבע כי כאשר הסעד המבוקש הוא כספי, אף אם מקור הנזק הוא במעשה או במחדל מינהלי, נתונה הסמכות לבתי המשפט האזרחיים. בית המשפט הסתמך על ההלכה בע"א 4151/20 נוה-גד בניין ופתוח בע"מ נ' עיריית באר שבע, המבססת את מבחן הסעד כקובע את הסמכות. * **חידוש משפטי/עיקרון משפטי:** קביעה זו מחזקת את העיקרון לפיו מבחן הסעד הוא המכריע בסוגיית הסמכות העניינית, גם כאשר מדובר במעשי רשות מינהליים. ההבחנה בין תביעה כספית לבין עתירה מנהלית היא מהותית. 2. **העדר יריבות:** בית המשפט דחה גם טענה זו. נקבע כי אמנם התובע לא צירף את הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה כנתבעת, אך אין בכך כדי להצדיק סילוק על הסף. די בכך שהתובע מייחס לעירייה אחריות לנזקים, ולכאורה מתקיימת יריבות משפטית. אפשרות צירוף צדדים נוספים אינה מהווה עילה לסילוק על הסף בשלב זה. * **עיקרון משפטי:** גישה פרגמטית לעניין יריבות, המאפשרת התקדמות בהליך גם אם לא כל הגורמים הרלוונטיים צורפו מלכתחילה, ובמיוחד כאשר קיימת אפשרות לתיקון כתב התביעה או צירוף צדדים מאוחר יותר. 3. **עיכוב הליך מחמת הליך תלוי ועומד:** בית המשפט דחה גם את הבקשה לעיכוב ההליך. נקבע כי לא קיימת חפיפה ממשית בין התביעה הנדונה לבין ההליך לגביית היטל ההשבחה. התביעה הנוכחית עוסקת בטענת רשלנות ונזקים שכבר נגרמו, ואינה תלויה בתוצאת ההליך האחר. כמו כן, לא קיים חשש מובהק להכרעות סותרות, שכן ההליכים עוסקים בשאלות שונות. * **עיקרון משפטי:** דרישת החפיפה בין הליכים לשם הצדקת עיכוב הליך או דחייתו היא חפיפה ממשית, הן מבחינת הסעד והן מבחינת העילות. אין להשתמש בטענת הליך תלוי ועומד באופן שעלול לפגוע בזכות להליך הוגן. **סוף דבר:** הבקשה לסילוק התביעה על הסף או לעיכוב ההליך נדחתה. הנתבעת חויבה בהוצאות הבקשה ובשכר טרחת עורך דין בסך 2,000 ₪. **הערה:** ההחלטה ניתנה בתאריך 11.06.2025 (ט"ו סיוון תשפ"ה).