ת"א 56582-10-21

תקציר

בית המשפט פסק לטובת הנתבע בתביעת לשון הרע שהגיש עורך דין העוסק בענייני הקדשות. הנתבעת, משפטנית במקצועה העובדת בניהול בתי הדין הרבניים, הואשמה בהוצאת דיבתה של התובעת בכתבה שפורסמה בעיתון גלובס ובאינטרנט, אשר התייחסה לעתירה מנהלית שהגיש נגדה התובע. התובע טען כי דברי הנתבע בכתבה משפילים ומשפילים אותו, וכי הם פוגעים בשמו הטוב ובמקצועו. ההתבטאויות המדוברות התייחסו למעורבותו של התובע במספר הקדשות ולמניעיו לנקוט בהליכים משפטיים בקשר אליהם. בית המשפט קבע כי דברי הנתבעת אינם מהווים לשון הרע, וכי הם מהווים פרסום מותר בתגובה לטענות התובעת נגדה. זאת ועוד, בית המשפט הכיר בזכותה של הנתבעת להביע את דעתה, במיוחד נוכח תפקידה, ומצא כי דבריה מהווים תיאור מידתי של המחלוקות המשפטיות בין הצדדים. בית המשפט קיבל גם את טענות הנתבעת בדבר אמיתותה, זכותה לביטוי בתום לב, וכן את חובתה להגיב לטענות התובע כלפיה. לבסוף, קבע בית המשפט כי ערבוב תפקידיו של התובע - כעורך דין, כעותר וכחבר בעמותה העוסקת בהקדשות - משמעותו שהוא אינו יכול לטעון שהנתבע פוגע בו בתפקידו המקצועי כעורך דין. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו המשפטיות.