רת"ק 18480-02-16

תקציר

נסוב סביב אירוע נשיכת כלב שהתרחש בחודש מרץ 2013, בו נגרמו למשיב, מר י.מ., חבלות לאחר שהותקף על ידי כלבה בבעלות המבקשת, הגב' רינת דווק-סיקסק. הכלב היה תחת השגחתה של גברת דווק-סיקסק כמשפחת אומנה. האירוע התרחש כאשר הגב' דווק-סיקסק טיילה עם הכלב ברצועה, והוא התנפל על המשיב וגרם לו לחבלות בבטנו. ביוני 2014 הגישה המשיבה תביעת פיצויים נגד הגב' דווק-סיקשק ועמותת "ירושלים אוהבת בעלי חיים", עבורה התנדבה. חברת הביטוח של האגודה פיצתה את המשיב בחודש נובמבר 2014 בסכום של 4,500 ₪, והתביעה נגד העמותה נדחתה. עם זאת, בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים הורה לגב' דווק-סיקסק לשלם למשיב פיצויים בסך 5,000 ₪. הגב' דווק-סיקסק הגישה בקשה לחופשה כדי לערער על פסק דין זה, בטענה כי הקביעה בדבר אחריותה אינה מוצדקת. בית המשפט נעתר לבקשתה, והסכים כי החלטת הערכאה הנמוכה יותר בעניין אחריותה אינה מבוססת. נמצא כי גברת דווק-סיקסק, בהיותה מכירה קצרה את הכלב, הייתה צריכה להבטיח כי ניתן יהיה לשלוט בבעל החיים בכל עת מחוץ לביתה, דבר שלא הצליחה לעשות. יתר על כן, בית המשפט ראה בה אחראית כבעלים קבועים של הכלב, למרות טענותיה כי היא רק מטפחת אותו. בנוסף, קבע בית המשפט כי רשלנותה של הגב' דווק-סיקסק היא הגורם לאירוע, שכן היה עליה לצפות את הקושי בשליטה על הכלב, לאור גודלו והיכרותה המוגבלת עמו. התעודה הרפואית והתמונות שהוצגו תמכו בטענת המשיב כי ננשך. עם זאת, בית המשפט קיבל חלקית את הערעור והפחית את סכום הפיצוי ל-3,000 ש"ח, בהתחשב באופי הארעי של נזקי המשיב. עוד קבע בית המשפט כי הסכם הפשרה בין המשיב לבין האגודה אינו פוטר את הגב' דווק-סיקסק מאחריות, שכן היא לא הייתה צד לו. בסיכומו של דבר, הערעור התקבל, וסכום הפיצוי הופחת, מבלי להורות על הוצאות נוספות בערכאה הגבוהה יותר. הפיקדון הוחזר לגברת דווק-סיקסק.