ע"ע 39720-01-17

תקציר

פסק הדין דוחה את הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור. פסק הדין נשלח בפקס לבא כוח המבקש ביום 1.11.2016, ועל פי התקנות, המועד האחרון להגשת ערעור היה 4.12.2016. המבקש לא סיפק נימוקים מיוחדים להארכת המועד, והשיהוי הניכר של 44 יום בהגשת הערעור ביום 17.1.2017, יחד עם סיכויי ההצלחה הנמוכים של הערעור, מביאים לדחיית הבקשה. טענת המבקשת כי יש לחשב את המועד האחרון ממועד המסירה האישית או הדואר הרשום של פסק הדין אינה נתמכת בתקנות הרלוונטיות, המאפשרות שירות גם באמצעות פקסימיליה. אמנם נפל פגם טכני בהעברת הפקסימיליה של פסק הדין בן 26 העמודים, אך במקרה זה חל "כלל הידיעה", כלומר נלקחים בחשבון עצם ידיעתו של המבקש על פסק הדין והתנהגותו לאחר מכן. המבקש ידע על פסק הדין ביום 3.11.2016 ואף הגיש בקשה לביטולו בתוך המועד האחרון להגשת הערעור, אך הוא עיכב את הגשת הערעור במשך 43 יום. עיכוב זה אינו יכול להיות מוצדק, והמבקש אינו יכול ליהנות מהפגם בשירות. לפיכך, יש לחשב את תקופת הערעור מיום 3.11.2016 ולדחות את בקשת ההארכה.