חדל"פ 48622-02-22

תקציר

המערער במקרה זה הגיש בקשה למתן צו מניעה לפי חוק חדלות פירעון והבראת המשק, לטיפול בחובו, הנובע בעיקר מהעלמות מס בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. המערער טען כי לא היה מודע לפרטי חובו וכי רשויות המס לא סיפקו לו הבהרות וזכות תגובה. עם זאת, בית המשפט מצא טענות אלה בלתי משכנעות, שכן המערער קיבל נימוקי שומה מרשויות מס הכנסה בשנת 2020 ואף ניהל עימם משא ומתן בנוגע לחובו. זאת ועוד, חובו של המערער נבע מעבירות תרמית שבוצעו במשך מספר שנים, לרבות התחמקות מתשלום מס ופגיעה בכלכלת המדינה. בית המשפט הדגיש את הצורך בהרתעה ובצדק במקרים כאלה. השופטת ציינה כי המערערת לא הוכיחה נסיבות חריגות המצדיקות את סילוק החוב, מה גם שהחובות נבעו מעבירות פליליות חמורות. מאחר שנסיבות המערערת אינן עולות בקנה אחד עם מטרות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, קבע השופט כי יש לדחות את הערעור, ולא יחולו הוראות סעיף 175 לחוק במקרה זה. עוד קבעה השופטת כי חובות המערערת, בסך של כ-11 מיליון ש"ח, אינם מצדיקים שיקום כלכלי וכי יש לפרוע לרשויות המס סכום ניכר. לפיכך, הערעור נדחה, וההחלטה הקודמת עומדת בעינה.