ע"א 863/75

תקציר

ערעורים מאוחדים אלה בפני בית המשפט העליון נובעים ממחלוקת בין צבי גולדשטיין לבין פקיד השומה של תל אביב בנוגע לשומת המס של גולדשטיין לשנת המס 1972. השאלה המרכזית היא האם גולדשטיין, שהפעיל נגרייה לייצור רהיטי חרס, חויב לנהל ספרים מסוימים כמפורט בתקנות מס הכנסה (ניהול חשבונות של סיטונאים וקמעונאים), תשט"ו-1955. פקיד השומה דחה את הדו"ח שהגיש גולדשטיין המפרט את הכנסותיו והוצאותיו, בטענה שהיה עליו לנהל יומן הכנסות, ובמקום זאת חישב את המס של גולדשטיין על בסיס הכנסה גולמית משוערת של 27,000 ל"י לעובד, והתוצאה הייתה שומה כוללת של 21,037 ליי. הסוגיה העומדת בפני בית המשפט העליון היא האם שגה בית המשפט המחוזי בכך שהחזיר את העניין לפקיד השומה להמשך בירור ובדיקה. השופטת בן-פורת, בפסק הדין של בית המשפט, קובעת כי עסקו של גולדשטיין מהווה "מכירת רהיטים" לפי תקנות מס הכנסה, ולכן הוא נדרש לנהל יומן מכירות. משלא עשה כן, היה מוצדק לפקיד השומה להעריך את הכנסותיו בגישת מיטב השפיטה. זאת ועוד, בית המשפט מוצא כי החלטת בית המשפט המחוזי להחזיר את העניין לפקיד השומה היא בלתי נסבלת, שכן היא מטילה עליו שומה בלתי אפשרית הסותרת את עצמה. הערעור בערעור אזרחי מס' 863/75 נדחה, וערעורו של פקיד השומה בערעור אזרחי מס' 848/75 מתקבל בשינוי קל לעניין חישוב ההכנסה נטו. כל צד יישא בהוצאותיו.