ע"ע 418/06

תקציר

המערער הגיש בקשה לתיקון מה שנתפס בעיניו כטעות סופר בפסק דינו של בית הדין מיום 17.1.2011. הטעות הנטענת נוגעת להיעדר הפרשי הצמדה וריבית בפיצויי הפיטורים שנפסקו, אשר לטענת המערערת יש להתאימם לאינפלציה ולריבית שנצברו מאז שנת 1999. המשיבים התנגדו לבקשה, בטענה כי היעדר ממצא מפורש היה מכוון ולא תוצאה של פיקוח. עוד נטען, כי התנהלותו של המערער לאורך כל המשפט, שהתאפיינה בטקטיקות מרחיקות לכת וחסרות תום לב, צריכה לפסול אותו מקבלת פיצוי נוסף. בית הדין לעבודה, לאחר ששקל את ההגשות, פסק לטובת המערערת, וקבע כי פסק הדין אכן השמיט התייחסות מפורשת להפרשי הצמדה וריבית. בית המשפט קבע כי כוונת פסק הדין הייתה לחשב את הפיצויים על בסיס השכר ליום 22.3.99, וכי ההשמטה היוותה טעות סופר. בפסק הדין הובהר כי יש לחשב את פיצויי הפיטורים על פי החוק, לרבות הפרשי הצמדה וריבית ממועד הפירעון ועד התשלום בפועל. בית המשפט הדגיש כי אין מדובר בתיקון מהותי אלא בתיקון טעות סופר, והבדיל אותו ממצב שניתן לתקנו רק באמצעות ערעור. יש לציין כי בית המשפט לא פסק הוצאות לאף אחד מהצדדים. החלטה זו ניתנה בהיעדרם של הצדדים ונחתמה על ידי השופטים ונציגי העובדים והמעסיקים.