ב"ל 9953-11-19

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתביעה של פגיעה בעבודה במסגרת תיאוריית המיקרוטראומה. כדי לבסס פגיעה בעבודה במקרה זה, יש להוכיח שלושה יסודות: (1) תנועות חוזרות ונשנות שבוצעו על ידי העובד; (2) קשר סיבתי בין תנועות אלה לבין הליקוי הגופני שחווה העובד; (3) כל אחת מהתנועות הללו גרמה לפציעות קלות שהצטברו לכדי ליקוי גופני. בתי המשפט קבעו כי פגיעות מיקרוטראומה שונות מפגיעות תאונה מסורתיות בכך שהראשונה אינה דורשת פירוט של הזמן והמקום של כל פגיעה. בנוסף, תדירות הפעולות החוזרות אינה חייבת להיות קבועה או קבועה, אלא חייבת להיות תכופה מספיק לאורך זמן כדי לגרום לנזק מצטבר הפוגע ביכולתו של העובד לעבוד. במקרה זה טען התובע, שעבד כמנקה רחובות, כי עבודתו כללה ביצוע פעולות חוזרות ונשנות, אשר החמירו את מצב העור הקיים שלו. עם זאת, השופטים מצאו מספר סתירות בעדותו של התובע בנוגע לאופי עבודתו והיקפה, מה שהוביל אותם לפקפק באמינותו. כך למשל, התובע טען תחילה כי עבודתו כללה שימוש בחומרי ניקוי ומגע ישיר עם אשפה, אך בהמשך הודה כי לא השתמש בחומרי ניקוי והיה לו מגע ישיר מינימלי עם האשפה, שכן הוא השתמש בעיקר בכפפות וכלי ניקוי. למרות חוסר העקביות, הכירו השופטים בהרעה במצבו הרפואי של התובע ובאינדיקציות ברישומיו הרפואיות הקושרות את עבודתו להידרדרות במצבו הבריאותי. לגופו של עניין, הרישומים הראו כי מצבו של התובע השתפר עוד לפני שהחל לעבוד כמנקה רחובות, אך החמיר זמן קצר לאחר שהחל בהעסקתו. כמו כן, שני רופאים ציינו החמרה אפשרית במצבו של התובע עקב חשיפתו ללכלוך ולחומרי ניקוי. בנסיבות אלה, החליטו השופטים למנות מומחה רפואי לרפואת עור שיעריך את הקשר הסיבתי בין עבודתו של התובע לבין החמרת הפסוריאזיס שלו. השופטים הדגישו כי מינוי זה אינו מסמל קבלת תביעתו של התובע כולו, אלא צעד הכרחי להכרעה לגופו של עניין. ממצאי המומחה יסייעו לקבוע האם עבודתו של התובע אכן גרמה לפגיעה במיקרוטראומה. השופטים סיימו בהתוויית התשתית העובדתית להערכת המומחה, שכללה פירוט סביבת העבודה של התובע, בעיות עור קודמות ותחילת בעיות העור שלו בעבודה.