ע"א 9213/05

תקציר

פסק הדין עוסק בערעור ובערעור נגדי על החלטת בית המשפט המחוזי שמצא את המשיב מס' 1 (המשיב) אחראי ב-75% לכך שלא אבחן גידול במוחו של המערער במועד, דבר שגרם לנכות חלקית. בית המשפט המחוזי העביר את נטל ההוכחה למשיב בשל רישום רפואי חלקי, ומצא כי המערערת סבלה מפוליאוריה בשנת 1994, דבר המהווה רשלנות רפואית שכן היה עליה להוביל לבדיקות הדמיה נוספות שהיו מגלות את הגידול. עוד קבע בית המשפט כי הרשלנות גרמה לחלק מהנזק, וייחס למשיבים 40% מסך הנזק. המשיב ערער על ההחלטה וטען כי קיומה של פוליאוריה לא הוכח, ולכן לא ניתן לבסס רשלנות. בית המשפט הסכים וציין כי הראיות אינן תומכות בטענה כי המערערת סבלה מפוליאוריה בשנת 1994, וכי התנהלות המשיב אינה מהווה רשלנות. יתר על כן, בית המשפט קבע כי גם אם הייתה רשלנות, לא ניתן להוכיח כי היא גרמה לנזק, ואין להטיל על המשיב אחריות. באשר לניכוי קצבאות המוסד לביטוח לאומי, קבע בית המשפט כי יש לנכות סכום משמעותי מהפיצוי שנפסק, שכן המערערת זכאית לתגמולים. שני הערעורים נדחו, אפוא, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי בוטל, אם כי בית המשפט לא חייב את המערערים להשיב למשיב את שכר טרחת עו"ד והוצאותיו.