פש"ר 1594/04

תקציר

בית המשפט מקבל את הבקשה ומעודד את הצדדים המעורבים לדבוק בהסכם הפשרה שהגישו. מובטח למבקש כי הנאמן מחויב להסכם, ובית המשפט אינו רואה בעין יפה את ניסיונו של הנאמן לסגת על סמך פורמליות או פרשנויות שגויות. גם הגשת תביעת חוב על ידי המבקש מוכרת, ובית המשפט מבין זאת כאמצעי זהירות כדי למנוע טענות פוטנציאליות של איחור. מזכירים לנאמן כי הוא נושא משרה בבית המשפט ועליו להתנהל בהתאם; ביטול הסכם מאושר אינו ראוי. מאחר וההסכם בין הצדדים כבר אושר, אין צורך באישור נוסף של בית המשפט לפי סעיף 350(ב) הנדרש לפקודה. בית המשפט מציע כי בא כוח היו"ר יתווך בין הצדדים כדי לסייע בהגעה להסכמות נוספות, בעיקר בנושאים פרוצדורליים, ולמזער את היקף המחלוקות. אם הצדדים לא יכולים להגיע להסכמות כאלה, אז החלטת הבורר תופעל. לבסוף, במקרה של חילוקי דעות, בית המשפט מחייב את הצדדים להפנות את המחלוקות ביניהם לבורר, כפי שהוסכם בהחלטה מיוני 2004. הנאמן חויב לפצות את המבקש בהוצאותיו ובשכר טרחת עורך דין, אשר ינוכו משכרו.