תפ"ח 1067/05

תקציר

הכרעת הדין דנה באירועים סביב מימוש תכנית ההתנתקות ברצועת עזה, שהובילה למהומות ביוני 2005. נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו שורה של עבירות, בהן התפרעות, חבלה בכוונה מחמירה, ניסיון רצח ואיומים, הנובעים ממעורבותו בהתפרעויות. המחלוקת העיקרית הייתה האם הנאשם השליך אבן או גושי עפר במהלך האירוע, כפי שטען. בית המשפט בחן את היסודות העובדתיים והנפשיים של העבירות, בהתחשב בעדויות עדים, ראיות וידאו והלך רוחו של הנאשם. בגין האישום של ניסיון רצח, זיכה בית המשפט את הנאשם, לאחר שלא מצא ראיות מספיקות לכוונה להרוג את הנער הפלסטיני הפצוע. עם זאת, הנאשם הורשע בשתי עבירות של חבלה בכוונה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין בגין יידוי אבנים לעבר אזרחים פלסטינים, לרבות הנער הפצוע. בית המשפט הסתמך על ההנחה כי הנאשם התכוון לתוצאות הטבעיות של מעשיו ולנזק הפוטנציאלי של יידוי האבנים. טענת ההגנה העצמית של הנתבע לא התקבלה. בנוסף, הורשע הנאשם בהתפרעות, איומים על חובש ושהייה בלתי חוקית בשטח צבאי סגור. בית המשפט הדגיש כי העובדות שהוצגו מבססות את אשמתו של הנאשם בעבירות אלה. הכרעת הדין הסתיימה בהרשעת הנאשם באישומים הנ"ל ובהדגשת חומרת פשעיו, אשר תרמו להסלמה באלימות במהלך יישום תכנית ההתנתקות.