ת"א 48618-02-24

תקציר

השופט מקבל חלקית את בקשת הנתבע להביא ראיות סותרות לקביעת המוסד לביטוח לאומי בדבר נכותו של התובע עקב תאונת דרכים. השופט מדגיש את הפסיקה המיושמת במשורה על סתירה להחלטות הביטוח הלאומי, ומתיר זאת רק במקרים חריגים עם ראיות משכנעות או פגמים משפטיים. הנתבעת לא הציגה את כל המסמכים הרלוונטיים מוועדות הביטוח הלאומי, דבר שיצר קושי ניכר בהערכת טענותיה. באשר לראומטולוגיה, בקשת הנתבע להציג ראיות סותרות נדחית בשל היעדר ראיות מספיקות למצב רפואי קודם. השופט לא הצליח לקבוע אם לוועדה של הביטוח הלאומי יש גישה לכל המידע הרלוונטי. לגבי אורתופדיה ונוירולוגיה בקשת הנתבעת מאושרת. השופטת מקבלת את העובדה שלוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי לא הייתה גישה למידע חשוב על כאבי הגב והתאונות הקודמות של התובע, דבר שיכול היה להשפיע על החלטותיה. עם זאת, בקשתו של הנתבע לטיפול באף אוזן גרון נדחית, שכן השופט אינו מוצא תלונה על טנטון משנת 2003, 19 שנים לפני התאונה, סיבה מספקת לסתור את החלטת המוסד לביטוח לאומי. עוד צוין בהחלטה כי מצבו הרפואי הקודם של התובע בתחום הנוירולוגיה, לרבות כאבי ראש ומיגרנות, לא הוצג בפני הוועדה, ואם היה כזה, ייתכן שהיה משנה את החלטתה. לפיכך, הנתבע רשאי להביא ראיות סותרות בדבר נכויות אורתופדיות ונוירולוגיות, בעוד התובע חייב לשאת בעלויות הערכות אלה.