פ"ה 31324-03-20

תקציר

פסק הדין דן בחוק ההתיישנות על תביעה שהגיש עובד נגד המדינה. העובד המדובר היה מודע לעובדות ולעילת התביעה - הנוגעת להסדר הפנסיה של העובד עם תחילת עבודתו ברשות המסים - לפחות משנת 2006, ואולי אף קודם לכן. לטענת המדינה, יש לדחות את התביעה משום שהוגשה מאוחר מדי, לאחר שחלפו שבע שנות התיישנות, והעובד לא הראה כל ניסיון להאריך תקופה זו. השופטת מסכימה עם טענת המדינה כי ניסיונותיו הרבים של העובד לשנות את שיוכו הפנסיוני, לרבות ערעורים, לא עצרו או האריכו את תקופת ההתיישנות, וכל אלה נעשו בתוך שבע השנים. יתר על כן, טענתו של העובד כי המדינה הטעתה אותו להאמין כי עניינו מתנהל – ולכן לא הגיש תביעה – נדחית אף היא, שכן השופט אינו מוצא ראיות להטעיה מצד המדינה. במכתב שנשלח לעובד בשנת 2006 הובהר כי המדינה לא תוכל לשנות את הסדר הפנסיה שלו. לפיכך, התביעה נדחית על הסף מחמת התיישנות, ושני הצדדים יישאו בהוצאותיהם, למרות שמדובר בהליך של ביטוח לאומי. לעובד יש זכות לערער על ההחלטה תוך 30 יום.