רע"א 8513/02

תקציר

שני מבקשים המייצרים ומשווקים מכשירי כתיבה תחת שם המותג "KANGARO" גילו כי המשיבים מייבאים ומשווקים מוצרי מכשירי כתיבה דומים בישראל תחת אותו מותג. המבקשים ניסו לפתור את הסוגיה מחוץ לכותלי בית המשפט, אך בסופו של דבר הגישו בקשה לצו מניעה זמני להפסקת פעילותם המפרה של המשיבים. הם גם עתרו לצו מניעה קבוע ולפיצוי בגין הפרת סימן מסחר, גניבת עין והפרות חוק אחרות. בית משפט קמא הכיר לגופה של בקשת המבקשים לסעד זמני, אך דחה אותה בשל שיהוי לכאורה בבקשתם. המבקשים ערערו על החלטה זו, ובית המשפט המחוזי נתן להם רשות. שופט בית המשפט המחוזי קבע כי לא היה שיהוי אובייקטיבי או סובייקטיבי מצד המבקשים וכי הם עמדו בעקביות על זכויותיהם מאז גילוי ההפרה. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי אין להעמיד לדין את ניסיונם של המבקשים להסדיר את העניין ללא משפט, במיוחד נוכח הקשר המשפחתי בין הצדדים. בסופו של דבר קיבל השופט את הערעור, ביטל את החלטת בית המשפט המחוזי ונתן צו מניעה זמני לטובת המבקשים, עד למתן ערבות בנקאית. המשיבים חויבו לשלם 25,000 ₪ שכר טרחת עורך דין והוצאות, וההחלטה הותנתה בכך שהמבקשים יפקידו ערבות בנקאית בסך 150,000 ₪ לכיסוי נזקים פוטנציאליים למשיב.