ת"א 27685-06-18

תקציר

הסכסוך בין תובע לנתבע נסוב סביב עסקה של אספקת טובין, כאשר התובע טוען כי מדובר בעסקת מכר והנתבע טוען כי מדובר בעסקת משלוח. בית המשפט בחן את הראיות והעדויות שהציגו הצדדים. נקבע כי אכן מדובר בעסקת משלוח, כלומר הנתבע חייב בתשלום רק עבור טובין שנמכרו. זאת ועוד, התובעת לא הביאה ראיות מספיקות לשווי הטובין שנמכרו ולא שולמו עבורם, בניגוד לנתבעת שהציגה כרטיס הנהלת חשבונות מבוקר המפרט את התשלומים שבוצעו. בית המשפט מצא כי הנתבעת עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה, בעוד שתביעת התובע, לרבות הסכום שנדרש, אינה עקבית ואינה נתמכת בראיות שהוצגו. משכך, נדחתה התביעה, והתובע חויב לפצות את הנתבע בגין הוצאותיו ושכ"ט עו"ד בסך 17,000 ₪. בנוסף, נדרשה התובעת לשלם את יתרת אגרות בית המשפט, כאשר המזכירות הונחתה למשוך את הסכום מאגרת בית המשפט שהופקדה ולחלק את יתרת הכספים לתובע.